לראות את האור

כאשר הדרך נעלמת ויש רגעים שקשה לראות את האור.
הרגשתי את הזכות הגדולה שיש לי, גינה.
יצאתי לנשום אויר, ופתאום ראיתי את פריחת הלימון.
חיפשתי בגינה מה עוד פורח ומצאתי את הדובדבן ואת תחילת ניצני התפוז.

פריחת הדובדבן | יערה שילה בלוג אישי לראות את האור

פריחת הדובדבן

ניצני התפוז | יערה שילה בלוג אישי לראות את האור

ניצני התפוז

ולמרות הבלבול של הימים והשעות, קלטתי חודש ניסן.

הבאתי סידור וברכתי:
"בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם.
שֶׁלֹּא חִסַּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת
וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם"

וחשבתי הפעם על כל הבריות הטובות שאני מכירה בעת הזו, בהתמודדות עולמית ולאומית.
צוותי הרפואה, צוותי האחיות, צוותי החילוץ, צוותי המתנדבים הרבים, החיילים, אנשי המשלוחים, שוטרים, כל מי מציית ונשאר בבית.
מרגש לראות את הסולדריות, זה הצד החזק של מדינתו והלוואי וכך ישאר.

מי ייתן ונחזור לימים של שגרה, ונזכה לברך בחוץ את האילנות ואת כל מה שנראה בדרכנו.