יערה שילה

והמעבר, ריק, איש אינו עובר, שקט מתמשך בשכונתי.

שעברתי לגור כאן, אט אט הבנתי שהמדורג שלי הינו מעבר. אם תרצו איך לומר, מעבר מארמון הנציב, לארנונה.

מעבר מישן לחדש.
מעבר לתחבורה ציבורית.
ברבות הימים מעבר לשגרירות.
מעבר בבקרים, אנשים ממהרים.
מעבר בלילות, בעיקר לחתולות.
וכל שבת, ברכת שלום מעבר למתפללים.

הצבתי ספסל, ברכתי את העוברים והשבים. ועכשו שקט דממה, אני והקפה.

ואין עוברים ואין שבים.
ברכת שלום בפי מחכה.